לפני 7 שנים. 22 במאי 2017 בשעה 20:31
אני נוסע רחוק יותר מכל מה שאי פעם נסעתי.
למסע שחלמתי עליו כל כך הרבה שנים, שאני לא זוכר את עצמי ללא החלום.
"האם הנסיעה תשנה אותך?" אני שואל את עצמי.
"כנראה שכן. הרי כבר השתנית בזה שהחלטת לצאת" אני עונה.
"כמה רחוק אתה חושב שתלך ?" אני שואל שוב.
"כמה רחוק שלא אלך, תמיד עדיין אוכל להסתכל לאחור, ולראות את הנצנוץ. ותמיד אוכל לעצום עיניים, ולדמיין מהיכן הוא מגיע אליי.
אני אחשוב על מגדלור גבוה, שרגליו נטועות בסלעי בזלת, ובראשו, נקודת אור קטנה, חומר נדיר כזה, שזורח אליי כשאני מפנה אליו את המבט"
ואני מכוון את השעון, מחבק את האור הזה, ונרדם.
