צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרקליטו של השטן

מצאתי את השטן , וזה מוכיח שיש אלוהים
לפני 12 שנים. 4 בדצמבר 2011 בשעה 20:56

מחלת הנפש הכי גדולה של המין האנושי היא כמובן היהירות .
וביהירות אני לא מתכוון לתכונה שניתן ליחס למישהו ולא לאחר .
וגם לא לתכונה שגורמת לאחד לחשוב שהוא טוב מהשני .
לא
ביהירות אני מתכוון להשקפת העולם שעומדת בבסיס האנושיות .
ניתן לראות אותה במבט כללי כמחלה הפוגעת באנושיות עצמה .
התסמינים של אותה מחלה באים לידי ביטוי בכמה תחומים .
ביחס שלנו לעולם כאילו נוצר בשבילינו .
לניכוס של האל כאילו היה האלוהים הפרטי שלנו .
בתפיסת האנושיות כפסגת האבולוציה כאילו כל מעיינה היה ליצור את האדם .

אבל המחלה הגדולה של האנושות היא דווקא היהירות האישית .
המחשבה הזאת שאני חשוב .
שחיי או מותי משנים משהו .
שהעצב שלי משקף את העולם .
ושהכאב הפרטי שלי חשוב יותר מכל דבר אחר .
זאת הסיבה האמיתית בגינה אנשים מתאבדים , נכנסים לדכאון
או מתרסקים שאהובם עוזב אותם .
ואני אומר
תקחו את העולם ברצינות הוא בהחלט מקום רציני
זה את עצמכם שאתם לא צריכים לקחת ברצינות תהומית כזאת .
העולם ימשיך להסתובב גם בלעדינו
😄

לפני 12 שנים. 3 בדצמבר 2011 בשעה 16:26

"שקרים צביעות ורוע "
כמה פעמים קראתי את המשפט הזה
במשבצת של הגבולות בפרופילי האתר

לכאורה
שלוש תכונות שיפסלו כל אדם
אבל למה לעצור רק שם
הרי כל חולשה אנושית
כל פעולה שלא מצליחה לעמוד מנגד לאידאל ה" אנושי "
משמשת לאנשים תירוץ לפסול את האדם מולם

אבל
האמת היא שגם אתם בני אדם
וגם אתם
שיקרתם ועוד תשקרו
הייתם צבועים ועוד תהיו בעתיד
ורעים - אתם תמיד רעים גם כשאתם טובים

כמה נישואים נהרסו לחלוטין בגלל בגידה אחת
כמה חברויות כבר לא קיימות כי מישהו שיקר למישהו
כמה יהיר ועיוור יכול להיות אדם המצפה שלעולם לא ישקרו לו
כאילו הוא עצמו מעולם לא שיקר

ורק להוסיף למי שעוד לא הבין
אני רוח חופשית
המחזיקה באידיאלים של כנות , ישירות , פתיחות , שקיפות , אומץ ועוד
ואני בן אדם
אני שקרן , מניפולטיבי , עקיף , צבוע , מסתיר , פחדן ועוד

לרוב אני חי בתור רוח חופשית
אבל אפילו אז
אני תמיד בן אדם
אתם רוצים לפסול אותי
תפסלו את עצמכם

לפני 12 שנים. 28 בנובמבר 2011 בשעה 14:28

הרגע הזה
המבט המבולבל בעיניים
ההתנגשות של רצונות בראש שלך
שאני עומד מולך ומבקש שתעשי את הלא יאומן
את הבלתי נתפס

השנייה לפני
שאת חושבת לעצמך
הוא רציני ?
והגוף שזז כאילו מאליו שאת מבינה שכן

והשנייה אחרי
ששום דבר כבר לא חשוב מלבד מה שביקשתי
וכל מה שנשאר בך זה רצון טהור

ובינהם
הבחירה
הבחירה בינך ובין מה שמחוצה לך
זה כל מה שיש פה בעצם

הרגע הזה
בשביל זה אני פה
😄

לפני 12 שנים. 25 בנובמבר 2011 בשעה 17:24

לא משנה מה אני אגיד לכם
לאור כל הנתונים שבידי

יש לי פשוט לב טוב מידי

:)

לפני 13 שנים. 17 בנובמבר 2011 בשעה 7:32

שיר אהבה
שיר אהבה גדול
שיר אהבה לאהבה הגדולה מכולם
אהבה לעצמינו


[/url]

לפני 13 שנים. 6 באוקטובר 2011 בשעה 17:59

שיוך
כבר הרבה זמן אני מנסה להבין את המשמעות של המילה הזאת
נניח לרגע שאני משייך אליי צעצוע , מכונית , בית
מה בעצם שייך לי בדברים האלו
מה זה אומר שהם שלי
בכל אחד מהדברים האלו השיוך הוא של המהות של אותו הדבר
בבית זאת ההגנה שאותה אני משייך לי . הגנה שמסופקת על ידי המרחב הסגור שלו
במכונית זה התנועה שאותה אני משייך אלי . היכולת לזוז ממקום למקום
בצעצוע זאת ההנאה שאני מפיק ממנו .

ובן אדם ?
מה זה אומר שמישהו שייך לי ?
מה בעצם אני משייך
את הגוף שלו ? בוודאי שלא
אין טעם בלשייך אלייך אדם מת נכון ?
את המחשבות שלו ? גם לא
אנחנו לא מסוגלים להרגיש מחשבות של האחר
ואין טעם לשייך משהו שאתה לא מרגיש

הדבר היחיד שאנחנו באמת רוצים לשייך אלינו
זה את הרצון של הזולת
ולא סתם רצון
אלא את החלק החופשי ברצון שלו
את החלק הבוחר
אנחנו רוצים שהוא לא יהיה חופשי יותר
שהוא יהיה שייך לנו
את המהות של האדם

אולם ברגע השיוך עצמו
כאשר הרצון הוא אינו חופשי יותר
כבר לא נשאר באדם שום דבר שהוא מהות
ומה שנשאר זהו כלי ריק

פעולת השיוך היא בעלת סתירה פנימית תמידית
היא משמידה את המהות של המשוייך
ובכך משמידה גם את עצמה

:)

לפני 13 שנים. 6 באוקטובר 2011 בשעה 0:24

צורך
אני כבר כמה ימים מנסה להבין את המילה הזאת
אני מנסה לחשוב מה אני צריך

האם אני צריך לעבוד בעבודה שאני עובד בה כרגע ?
להיות חבר של החברים שלי ?
לגור איפה שאני גר ?
צרכים אלו ודומים להם הם
צרכים שבמציאות
והתשובה אליהן היא כמובן
לא , אני לא צריך אף אחד מאלו
אני בוחר בהם כי אני רוצה
או כתנאי מקדים למה שאני רוצה

האם אני צריך להתנהג בצורה מסויימת
לפי כללי מוסר ?
חוקי המדינה , החברה , הסביבה ?
הדת ?
לפי מה שמצפים ממני ?
לפי מה שאני מצפה מעצמי ?
כל אלו הם צרכים אתים
וגם עליהם התשובה היא שאני לא צריך
מספיקה העובדה שככל שאני לומד מתפתח ומשתנה
כך גם צרכים אלו משתנים איתי
וצורך מהגדרתו אינו יכול להשתנות עם הזמן

האם אני צריך להיות מישהו מסויים
להיות בעל תכונות אופי מסויימות ?
לחשוב מחשבות מסויימות ?
לרצות דברים מסויימים ?
האם משיכה מינית , נטייה להפגין רגשות , להיות מוביל או מובל הם דברים שבצורך ?
צרכים אלו הם צרכים קיומיים
ואמנם שיותר קשה לענות על שאלות אלו בתשובה לא
השינוי המתמיד שהאדם חי בו
העובדה הפשוטה שהעתיד אינו ידוע
וכן שדברים שבעברי הייתי צריך אינני צריך יותר היום
מביאים אותי למסקנה שהתשובה האמיתית לשאלות אלו היא לא .
להסתכל על דברים אלו כצורך משמעותו שאני אינני יכול להשתנות
אולם הוכחתי לעצמי מספר רב של פעמים שאני איני רק יכול להשתנות
אני אף משתנה
ודברים שבעברי חוויתי כצורך , כחלק ממי שחובה עלי להיות
מתגלים בדיעבד כבחירה שהתאימה לסיטואציה הכוללת ( כולל מצבי האישי )

האם אני צריך להרגיש מה שאני מרגיש ?
להתאהב?
לבכות ?
לצחוק?
להעלב ?
לכעוס ?
האם באמת אין לי בחירה להרגיש אחרת ?
אם אני יכול לבחור לא לכעוס על מישהי
למה אני לא יכול לבחור כן להתאהב במישהי ?

האם אני צריך לחיות ?
לאכול ?
לשתות ?
לזיין ?
לנשום ?
ואמנם במקרה זה התשובה לא היא אינה אפשרית בכלל
אולם יעידו על זה אותם חיילים שקפצו על רימון
אותם חרדים שנתנו את נפשם על קידוש השם
אותם מיליון המתאבדים בשנה ברחבי העולם
הקמיקזות היפניות
כל אלו ועוד הם הוכחה חד משמעית שניתן לענות על השאלות האלו בתשובה לא
המסקנה מכל אלו היא
אני לא צריך לאכול
אני רוצה לחיות ולכן גם רוצה לאכול

אז אם אפילו לחיות אני לא צריך
אז מה לעזאזל אני כן צריך ?
ובקריאה חוזרת של מה שכתבתי גיליתי מילה קטנה המופיעה בכל הפסקאות
רוצה ?
נדמה לי שכל מה שאני צריך באמת הוא לרצות

ונסיים במילותי של אבא לילד בן 12 שכל כך היה צריך נייק אייר ג'ורדון
" בחיים צריכים רק שני דברים
לחרבן ולמות
כל השאר
בחירה "

:)

לפני 13 שנים. 18 בספטמבר 2011 בשעה 10:51

האדם נמצא בפרדוקס תמידי
פרדוקס של הכרות , של ידיעות

מצד אחד
חייב כל אדם להטיל ספק
או לפחות לקחת בחשבון
שכל ידיעותיו , הכרותיו ואמונותיו
שגויות לחלוטין

מצד שני
חייב כל אדם לחיות כאילו כל אמונותיו הכרותיו וידיעותיו
אמת הן ואין עליהם עוררין

פרודקס זה הוא המתח בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי
מתח שקיים בכל אדם
הרי כל אחד מאיתנו יודע מצויין שכל אמונותיו הן סובייקטיביות
אולם אין לו ברירה אלא להתייחס אליהן כאל אובייקטביות

ניקח לדוגמא אמונה באל
לאדם שמאמין בקיומו ( ולא , אני מרגיש את קיומו אינו הוכחה לכלום )
אין שום דרך לדעת האם האל קיים או לא קיים
ולכן אדם חייב להיות מסוגל לקחת בחשבון שהוא טועה
מצד שני חייב להתנהג האדם כאילו הייתה זאת אמת ודאית
שהרי ההחלטות צריכות להעשות בכל מקרה

באותו מידה
אדם שאינו מאמין בקיומו של האל
יכול בדרך כלל לקבל את זה שזולתו חושב אחרת
אולם הוא בוודאי אינו יכול לטעון שהלה צודק והוא עצמו טועה
הההכרה הסובייקטיבית שלו היא בהכרח אובייקטיבית בשבילו

:)

לפני 13 שנים. 5 בספטמבר 2011 בשעה 16:00

כמה שגורים בפי בני האדם משפטים כמו
הרצונות שלי סותרים
אני לא יודע מה אני רוצה
אני רוצה ולא רוצה ביחד
כל בחירה חופנת בתוכה ויתור
ועוד ועוד

אולם אלו משפטים ללא תוכן אמיתי
אין סתירות בתוך הרצון
אך יש צורך בהפרדה
הפרדה בין הרצון לבין הגורמים המשפיעים עליו
גורמים כמו פחד , עקרונות , חינוך וכדומה
כאשר לא עושים את ההפרדה הזאת מתקבל הרושם שרוצים שתי דברים סותרים במקביל
אולם כאשר מתמקדים ברצון עצמו בלבד
חושפים את כוחו כוליותו והכרחיותו של הרצון

ניתן לטעון שזה עניין של טרמינולוגיה
אולם החלק החשוב פה הוא לאו דווקא הרצון
אלא דווקא האחריות על עצמך

you are what you want
אין שום דבר שיותר חזק מהרצון שלך
וגם בחירה בפחד היא ביטוי של בחירה רצונית
אין מקום להסיר את האחריות מעליך

כל מה שאי פעם עשיתם
עשיתם כי רציתם
ומעולם לא נהגתם אחרת ( גם אם זה הרבה יותר קל לחשוב אחרת )

😄

לפני 13 שנים. 26 באוגוסט 2011 בשעה 15:34

פוליגמיה מצחיקה אותי
מצד אחד האמירה העיקרית של פוליגמים היא
שסקס זה רק סקס , משחק לא משהו שצריך לקחת ברצינות
מצד שני תנסו לבקש מהם לוותר על זה למשך שבוע

גברים
את יכולה להיות רעה
את יכולה להיות מכוערת וטיפשה
את יכולה להתעלל בהם נפשית ופיזית
לשקר לרמות לזלזל
אבל כל עוד את מוצצת להם הם יסלחו לך על הכל

מגוחך בעיני

:)