פרקליטו של השטן

מונוגמיה , פוליגמיה , פוליאמוריה
הבעיה מתחילה שמנסים להגדיר את מערכות היחסים
ובכך גם את האנשים השותפים לה
דרך מספר האנשים שאיתם הם שוכבים

מונוגמיה היא תירוץ לפחד נטישה ולבטחון נמוך בחוזק הקשר
פוליגמיה היא תירוץ לזיין אנשים אחרים
ופוליאמוריה היא פשוט מילה יותר יפה לפוליגמיה

ויותר מהכל
פוליגמיה חד צדדית היא פשוט חוצפה בלתי ניתנת לתירוץ

אז מה הפתרון ?
כמו תמיד
חופש
בכל אחת מהשיטות הנ"ל יש אשליית חופש
אבל עצם ההגדרה דרך האידיאולוגיה נוגדת את מהות החופש

אני אהיה מונוגמי שארצה
ופוליגמי שארצה
ובעיקר אהיה אדם שמחזיק בעקרונות
ולא עקרונות שמחזיקם באדם