מאז שראיתי את הפרק הראשון של החידוש של דוקטור הו לפני חמש שנים יש לי פנטזיה.
בהתחלה זה היה סתם דמיון פרוע של מעריצה מטורפת. אבל כריסטופר אקלסטון היה פשוט משהו לא מהעולם הזה, גיחי, עם ז'קט העור שלו, והמראה שלו של נבל הוליווד - אני אוהבת כשהם "נראים רעים" אבל בעצם טובים, במובן הזה הוא מאש הזכיר לי את לאונרד נימוי, הלא הוא ספוק - שניהם נראים EVIL אבל הם פשוט נפלאים, טובים, רחבי לב... לפעמים חסרי רחמים, אבל כשצריך, צריך, נכון?
בכל אופן, הדוקטור עשה לי את זה. דמיינתי את עצמי בתור ה-companion שלו, מילה בעלת המון רבדים ומשמעויות. אבל כמובן, שלא כמו המתח המיני הבלתי פתור בינו ובין בילי פייפר (רוז החמודה) אנחנו פתרנו את המתח המיני. המון פעמים אפילו.
אולם, הדמיון שלי עושה דברים מוזרים ואני לא הייתי בחורה חמודה עם חמוקים מהממים וציצים גורג'ס. בדמיוני, הייתי בחור חמוד עם גוף נערי, טיפה שעיר... וזין כמובן (לכולם יש את החור השני כמובן).
הייתי מסתובב איתו, לפעמים ערום, לפעמים לבוש, לפעמים קשור ולפעמים אבוד בטרדיס.
הדמיון שלי לא יכל לתת לי פנטזיה טובה מזה.
עד שהגיע קפטן ג'ק.
אבל זה כבר סיפור אחר ל-ג-מ-ר-י.
הדבר הטוב בשם שלי זה שהוא יוניסקס, כך שלא הייתי צריכה לשנות את השם שלי בדמיון שיתאים לבחור.
הקפיצה המגדרית בחלום ובדמיון היא קלה... אני לא יודעת אם יש מונח להפיכת אישה לגבר כמו שיש מגבר לאישה (נישוי)... אבל תמיד כשאני בחור אני מעין... סאב כזה... גם אם אני חוצפן (פעם התחפשתי לספייק הערפד מבאפי שהוא אולי אחד הדמויות הסאביות הטובות ביותר אי-פעם!), אני תמיד עושה את זה כי העונש הוא פשוט נפלא.
אני לגמרי אוהבת להיות אישה. ה-default המגדרי שלי הוא זה של "אישה". אני כתבתי בהתחלה כאן על קילור תחתרה וקשירה עדינה, כי זו נקודת התחלה. אין לי נסיון. אני מנסה להתנסות.
הדמיון תמיד עולה על המציאות.
הקולר האולטימטיבי שלי הוא עניבה.
חליפה עם מתניה, חפתים ושלייקס... אלה הם המדים בהם אני מדמיינת את עצמי נשלטת.
באופן מוזר, עניבה, חצאית, חזייה מגונדרת או מחוך ותו לא (טוב, יש גם עם אביזרים) תמיד נראו ליכמו פריטי לבוש השליטה הטובים ביותר. אני שונאת נעליים וגרביים במצבים אינטמיים.
בעוד שבועיים ה-בי.בי.סי מתחילים לשדר את העונה החדשה של "דוקטור הו" (עם הדוקטור החדש) ו"יס" כנראה יתחילו לשדר באותו זמן את הספיישלים העונתיים שיצאו שנה שעברה לפני שהם ישדרו את העונה החדשה עם מאט סמית'.
אני מתרגשת!
והנה ראיתם כיצד הפנטזיה המינית שלי מתערבבת עם הפנטזיה הבדיונית שלי.
זה די מטורף.
נו שוין.
לפני 14 שנים. 22 במרץ 2010 בשעה 8:14