לפני 14 שנים. 9 במאי 2010 בשעה 20:06
תן לי את האש שחודרת בי ונושמת,
בוערת עד עומק ליבי
תן לי את הרוח, שאף פעם לא עוצרת,
בחול היא כותבת את שמי
תן לי את הצוהר לראות את כל הזוהר,
שבא להאיר את דרכי,
כי כבר החושך, סוגר לי את הדלת,
חומק שוב לתוך מיטתי
תן לי מחר בו אוכל שוב להחזיר על הזמן,
שהיה בי סגור
תן לי מחר בו אוכל לשנות את הכל,
תן לי לכתוב מחדש את סוף הסיפור
כי אם רק תיתן, אז אוכל לדמיין,
אז אוכל לנפץ את קירות בדידותי,
כי אם רק תיתן, אז אוכל לסכן,
להבעיר ולשרוף את חומות שתיקתי
מילים: גלעד שגב