אוהבת שירה.

השעה כמעט 03:00. מאוחר.
העולם סביבי ישן, העולם האמיתי.
העולם הוירטואלי, לעומתו, שוקק חיים.
כרגע אני מזהה בכלוב שבעה אנשים שאיתם התכתבתי (עם חמישה מהם אני עדיין מתכתבת).
במוצאי שבת המצב היה תוסס אף יותר. הלילה היה גדוש מיני ניקים עירניים שגלשו בכלוב כמו היתה החמה זורחת במלא עוזה.
ואני תוהה על כורחי: האם סוטים אינם ישנים בלילה?
נניח שהייתי גולשת באתר אחר, לא של בדסמ. של הסתדרות המורים או ארגון רואי החשבון. האם גם אז הייתי מגלה כל כך הרבה סהרוריים, אנשי זאב הקמים אל קריאתו של הסהר ועושים מעשיהם במחשכים עד צאת השמש?
מסופקתני.

הנה שאלה רצינית: מה גורם לכם להיות ערים בלילה? מה ממקם אתכם מול המסך בשעה שרוב הבריות נמות?

ולפני שתאמרו לי ליטול קורה מבין עיניי, לי עצמי יש תירוצים בשפע:
1. משמרת בעבודה.
2. ממילא בארבע וחצי אצא לרוץ, חבל ללכת לישון.
3. הכלב של השכנים מיוחם מכדי לישון.
4. גם אני.