אוהבת שירה.

קצרים - תפסי כמה גויים הפליאי בהם את מכותייך
והסבירי להם שאסור להתעסק עם ישראלית עצבנית.
זה יוסיף לך אדרינלין וישחרר אנדורפינים שאינם כימיקלים למיטב ידיעתי

poetry lover - את הפטנט הזה אני מכירה בעצמי.
חיפשתי איזו תרופת קסם שתחדש לי.
תודה, בכל מקרה.

פסיכו לוג​(שולט) - על מה שאת מתארת עכשיו הייתי אצל פסיכולוג...
מה עזר לי? להבין את השפעות הכעס עלי, ולהבין שזו היא דרך העולם. שום דבר לא מכוון אישית נגדי. דברים מתועלים באופן רנדומאלי אל מי שנקרה לדרכם.
כעס בן שנתיים שלי נעלם תוך 15 דקות בשימוש חד פעמי בטכניקה מאוד פשוטה. אני ממליץ או לחפש פסיכולוג טוב, או להרביץ לפסיכולוג טוב.

poetry lover - אני לא מרביצה לפסיכולוגים טובים, רק לרעים.
אשמח אם תפרט בפורום מצומצם יותר.

אניגמטית​(שולטת) - ראשית לטפל במקור הזעם ולזכור שמה שלא שלך-שלהם ולהרגע ואם זה לא עוזר- לנתב ליצירה. זה תמיד עוזר.

poetry lover - מקור הזעם נמצא רחוק, מחוץ להישג ידי ו/או רגלי.
ניתוב ליצירה זה רעיון אהוב עלי, אך הוא פועל מרמת קריזה מסויימת ומטה. אני חציתי רמה זו ולכן קשה לי ליצור.

astaro - הדרך היחידה שאני מעלה בדעתי לעזור היא לשאול מה הכעיס אותך.

poetry lover - תודה, איש יקר.
לשאלתך:
מה? חוסר צדק.
מי? איזה מניאק.
איך? באופן ניבזי.

זה תמיד כך, לא?

astaro - not enough information, though i wasn't really expecting anymore thus the lack of a question mark at the end of my sentence.

poetry lover - ובפראפראזה ספרותית: כל הבחורות המאושרות דומות זו לזו. הבחורות הכועסות, כל אחת וכעסה שלה.

קובלט - נדמה לי שבשלב הזה כדאי בעיקר לברך שיש הרבה מרחק בינך לבינינו :-)
ולנושא הכעס? אולי שווה להחליט שמותר ולגיטימי לכעוס, ואפילו לכעוס נורא. לכעוס המון המון המון ואחרי שתכעסי כל כך הרבה הכעס פשוט ימצה את עצמו?
קבלי חיבוק ידידתי חובבת השירה הרחוקה.

poetry lover - חיבוק מתקבל בברכה, בפרט ממך.
תודה.

מתחשב בך​(שולט){שבה} - אצלי , לשמחתי או לצערי, לכסח מישהו או מישהם זו לא אופציה.
כשאני במינוס כהגדרתך אני נכנס לרכב ופשוט נוסע .
אם הרכב לוקח אותי לאיזור עם נופים יפים זה בהחלט עוזר.
אם יש בסביבתך המיידית (שעה , שעה וחצי ממך) נופים יפים סעי לשם.
גם אם בטעות לא יועיל...

poetry lover - יש בסביבה נופים יפים והעונה ממש מושלמת לטיולים. בנוסף, עומס העבודה שלי ירד פלאים, אז כנראה שאני, תרמיל, שני כריכים ומים יוצאים לטיול משותף.
תודה.

מתחשב בך​(שולט){שבה} - ברת מזל ... (במגבלות)
תהני ובעיקר תרגעי.
אגב ,בזמנו טאי צ'י היה מרגיע אותי פלאים.

poetry lover - טאי-צ'י-צ'ואן, שעה כל שבוע, חלק אינטגרלי ממערכת האימונים. תודה, יקירי.
למה א-ת-ה היית צריך להירגע?

מתחשב בך​(שולט){שבה} - את צוחקת נכון?
כשיש לך עשרות אנשים מתחתך ובוס מעליך, כשאתה מתעסק עם לקוחות , ספקים וסתם אנשים מזדמנים יש מצב לעבור כמה ימים בלי להתעצבן?
אשמח ללמוד...

שפחריפה - מוסיקה.

poetry lover - האזנה למשהו או ריקוד לצלילי אותו משהו?
המילה מוסיקה כבר מצחיקה אותי. אני כותבת מוזיקה, פיזיקה, מוזאיקה. בעבודה נאסר עלי לכתוב כך. הייתי צריכה לכתוב מוסיקה, פיסיקה, מוסאיקה. כאן אני פורקת עול ומשתמשת באות ז' כאילו אין מחר.
אז מוזיקה? המממ...
משהו אומר לי שאת שומעת קלאסי. אני פחות תרבותית.
הדיסק של "נוכרי" הולך להרעיש כאן, אחריו קצת אלטון ג'והן, ובסוף, בשביל העצב, הפלטרס.
תודה.

שפחריפה - פעם, כשהייתי בת שש או משהו כזה, סבתא שלי הכריחה אותי להתלבש בשמלה מגונדרת שדודה שלי שלחה לי מאיזו ארץ אנגלו סכסית תרבותית, עם כובע תואם ונעלי לק , ולקחה אותי לפילהרמונית.
הרבה שנים לאחר מכן, ישבתי על הדשא עם סבתא שהזכרון הקצר שלה כבר החזיר את נשמתו לאפסנאות של ריבונו של, ופתאום, out of the blue' , היא אומרת לי.."טוב שלקחתי אותך פעם לפילהרמונית, לפחות פעם אחת בחיים ביקרת בקונצרט...".
במצבי קריזה הייתי הולכת על ג'ים מוריסון , פרדי מרקורי, דיוויד בואי, רד הוט צ'ילי פפרס, נרגעת לכיוון המודי בלוז וסוזן ווגה, וונרדמת עם פינק פלוייד- wish you were here/.
מה שלא יהיה, מוסיקה (עם זין או בלי), מצליחה תמיד להעיף אותי לכיוונים אחרים.

poetry lover - לא הייתי מאמינה עלייך. הפתעת אותי.
את קווין אני אוהבת נורא. את ג'ים מוריסון אני לא מכירה וכך גם את הפלפלים החריפים. בטח תהיה כאן מי שתנזוף בי על כך...
ברדיו בדיוק מתנגן משהו שאני חושבת שהוא של דיויד בואי.
אהבה מודרנית שמו. נורא יפה.
שולחת נשיקה נטולת קריזה.

שפחריפה - מוסיקה.

האדון - לדעתי כדאי לפרק את מוקד האש לחלקים
את הגחלים לשים בצד אחד
ואת גורמי הלהבה בצד השני
ועכשיו רק לבצע כיבוי צופים על כולם.
לפחות תחשבי כך זה יקל עליך