לפני 14 שנים. 14 במאי 2010 בשעה 18:35
מישהו כתב לי שהוא אוהב את תומאס מאן.
כאילו שאפשר אחרת. כל כך גאוני ורהוט, שאפילו שחצנית כמוני מתמלאת ענווה לקריאת ספריו.
וזה החזיר אותי לציטוט משלו, להנאת דוברי השפה:
Niemand von uns weiß, wie, in welchem Rang er vor der Nachwelt stehen, vor der Zeit bestehen wird. Wenn ich einen Wunsch für den Nachruhm meines Werkes habe, so ist es der, man möge davon sagen, daß es lebensfreundlich ist, obwohl es vom Tode weiß