אוהבת שירה.

א' ו-ב' הן שתי נשים בשנות השלושים לחייהן. חברות ילדות שלא התראו מאז שנות העשרה לחייהן.
שתיהן עזבו את ארץ מולדתן, כל אחת וסיבתה היא. א' התפרסמה מאד, ב' לא. שתיהן עשו קריירה מרשימה. שתיהן נראות טוב, פנים יפות, גוף חטוב.

א' ו-ב' נפגשו באקראי בארץ אחרת, לא ארץ הולדתן ולא המקום אותו איוו לעצמן למגורים. סתם, ארץ אחרת. פגישה מקרית.
ב' ידעה על קורותיה של א', א' לא ידעה מה ב' עשתה כל השנים.
הן התיישבו בבית קפה והחליפו חוויות. היה נעים להזכר בשנות הילדות, בבית הספר, בשכונה. לאחר מכן החליטו להציץ בכמה חנויות בגדים.

המוכר היה מקצועי לגמרי. הוא לא הושפע ממשיכה מינית אל שתי הנשים - הליכותיו ונוהגו העידו כי הוא הומוסקסואל. הוא היה יעיל, זריז, חד עין ובעל חוש מחודד להתאמת לבוש. ב' התייעצה איתו איזה פריטים מתוך המבחר שמדדה לקנות. הוא אסר עליה לרכוש את הפריטים הבהירים (הם יחווירו אותך), התנגד לרכישת שמלה עם כווצים מתחת לחזה (גורמים לך להיראות עם בטן גדולה), נדהם מהרצון לרכוש טוניקה עם מחשוף V (זה מתאים לבעלות חזה גדול יותר) והוסיף עוד כמה הסתייגויות. בסוף ב' רכשה שמלה בכחול-פטרול, חולצה צמודה באדום ומכנסיים (38) עם מותן גבוה.
הגיע תורה של א'. היא ביקשה את עצתו של המוכר והוא אמר כי אין טעם שינסה לייעץ. לדבריו "ממילא כל בגד ייראה עלייך מושלם".

כמה הייתי עצובה מזה שאני ב' והיא א'....
גררר...