יש בחור אחד, לא מכאן, שמחזר אחריי כבר זמן רב.
טוב, מותר לו. טעם טוב אינו נחשב לחטא.
בחור חביב אבל לגמרי לא בסגנון שלי.
אז אני נחמדה אליו ורואה בו ידיד, וקצת חבל לי שהוא מכוון יותר גבוה.
ככה זה.
אותו בחור, הבה נקרא לו ב' - תחילית של בחור, שייך לעבודה שלי.
חלק מתפקידו הוא להגיע ולבקר אותי מדי פעם (זה לא מוגדר כך, אבל זו המשמעות המעשית. פעם בחודש הוא מגיע עמוס בכוונות, ובעיניו יש את הברק של "הו, פ', את האחת").
כשהוא מגיע אז אני גוררת אותו לאכול במסעדה, או לצפות בסרט מהסוג שאני אוהבת אך גורם לו לחשוב שאני זקוקה לחינוך מחדש (יש לי טעם קלוקל).
הפעם הוא הגיע והחליט לעשות צעד נועז: הוא הביא לי סט של תחתונים וחזיה.
ברמה האומנותית:
יפה מאד. תחרה עדינה, צבע לילך.
ברמה הכמותית: אלו אכן המידות שלי.
אני חושדת שהיה לו משת"ף שסיפר לו את מידותיי.
ברמה הטכנית:
התחתונים בול, החזיה לא נוחה.
ברמה הקומית:
התחתונים נקנו בחנות ששמה "ונילה". שככה יהיה לי טוב.
מתברר שיש חנות לבני נשים שזהו שמה - ונילה.
למעוניינות, וזו רק אינפורמציה - לא המלצה: רעננה, אחוזה פינת רבי עקיבא.
לפני 14 שנים. 18 בספטמבר 2010 בשעה 4:54