אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהב אדם-שם זמני

מה עשינו היום למען אחרים?
לפני 13 שנים. 18 בדצמבר 2010 בשעה 11:38

יום שישי ואני לבד.
הכנתי ארוחה מעולה שתעמוד גם בסטנדרט של מסעדות גורמה משובחות. והכל בכמויות אדירות. אני יכול להזמין שלושה חברים עם המשפחות ולהוציא את כולם שבעים.
מתיישב לשולחן לבד, ותוקף בהחלטיות את הצלחת העמוסה כל טוב. לעיסה נמרצת. אמא הייתה גאה בי על איך שרוקנתי את הצלחת. באמת טעים, אני קם לקחת מנה נוספת ומחסל גם אותה.
כוס קפה.
שתי סיגריות.
מוסיקה.
אני רעב, אבל הפעם רעב לסקס.
לא בא לי לצאת מהבית. אני מסתכל על עצמי, גבר נאה, מגולח נקי ומצוחצח, לבוש בג'ינס וטריקו, מבושם ויחף. יכול לנעול נעליים ולצאת החוצה, אבל לא בא לי. מה שכן בא לי זה זוג שדיים רכים וכוס רענן. בא לי סקס פשוט ורגיל. קצת חיבוקים קצת ליטופים, מציצה קלה, זיון טוב וחיבוק ארוך.
אם הייתה כאן מישהי שתתן לי את זה, הייתי מפנק אותה עד מחר. בלי זיוני שכל, רק פינוקים קלים ונעימים.
אבל אין.....
אני מתיישב על המחשב ופונה לאתרים שונים, נכנס לצ'ט ודוחף שורה קצרה עם הצעה פשוטה למין מזדמן. אין לי כוח וחשק ליותר מזה. אני יודע שהסיכויים להיענות בחיוב קלושים מאוד, ועדיין יש בי ציפיה. התגובות היחידות מגיעות מכל מיני חוכמולוגים מעייפים שלא ראויים לתגובה.
עוד סיגריה, אני פוזל אל בקבוק הויסקי שמונח על השיש ויודע שלא אלגום ממנו בלי חברה ראויה. אשתה קפה במקום...
אף אחת לא מגיבה להצעות שלי (כמובן?) אני לא נשאר תקוע על זה, הרי מראש ידעתי. מתגנב לראות סרט פורנו אבל לא מתגרה ולא בא לי לאונן.
אני בדיכאון? לא, לא נראה לי. לדיכאונות שלי יש צורה אחרת.
אני עייף? לא, לא עבדתי קשה ואני לא סובל מחוסר שעות שינה.
אולי אני מת? יכול להיות.
יכול להיות שבדרך חזרה הביתה, מוקדם יותר בצהריים, הייתה לי תאונה ואני שוכב מת איפה שהו ורק הנשמה שלי נגררה הביתה והכינה ארוחת ערב ו..... נדמה שכבר עשו סרט כזה פעם.
לא, זה כנראה לא זה. אני עדיין חי.
מציץ בכל מיני בלוגים ופרופילים של שולטים/ות נשלטים/ות אבל לא מוצא עניין באמת. כולם נראים לי עסוקים בחגיגה מתמדת שלא בדיוק מושכת אותי כרגע.
כיבוי אורות.
לילה טוב.
אני חולם על השכנה בדירה ליד. סקס, סקס, סקס.
זה לא קורה לי כשאני ער. היא לא מעניינת אותי. מעולם לא רציתי לשכב איתה באמת.
מוציא את הכלבה לטייל בחוץ ומתגעגע לכלבה האחרת, האנושית שנסעה לחו"ל.
יש עוד יום שלם לפני. אין לי מה לעשות.
כנראה שאני בכל זאת קצת בדיכאון...

אסירת תודה 2011 - כל כך פשוט וכנה
אהבתי
לפני 13 שנים
זאת​(שולטת) - למרות הטקסט הקשה, והסיפור שלצידו, אנ'לא יכולה להתאפק ! שלום רב שובך ציפורה נחמדת,
לפני 13 שנים
סני - איזה יופי לגלות
זו היתה שבת לים. שמש ורוח וחול וגלים
מוחקים הכל ומתחילים מחדש
לפני 13 שנים
you know me - לא יאמן, לא הייתי פה 3 חודשים ונכנסתי דווקה היום לחפש אותך...יפה הכתיבה שלך, מפחיד עד כמה שהיא משקפת את המציאות
לפני 13 שנים
הרמאפרודיטה - :-(
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י