מטפסת על האוורסט שלי

אני לא בטוחה שאפשרי מבחינתי להעלות על הכתב את היממה האחרונה, או בכלל את כל הסופ"ש הזה.
היה לי כבד וטעון, מידיי.
אני סוחבת לכיוונים לא טובים, למקומות שלא עושים לי טוב.
משהו שנראה חזק ממני מנסה להרוס את כל מה שטוב. שוב הפחד הזה שדברים יתפסו אותי לא מוכנה. בגלל זה אני משתוללת. ואני יודעת שהמחיר עלול להיות כואב.
וגם שם בתחתית, אני צועקת לך את עצמי, אל תרפה, אל תוותר עלי.
אני כ"כ זקוקה לשמוע שוב ושוב ושוב, ולראות ולהרגיש כמה אני חשובה לך, כמה איכפת לך ממני.
ואני יודעת שאני חשובה לך ואיכפת לך ממני, למרות שאני כאב ראש אחד גדול.
אני זקוקה לחיבוק שלך, להכלה, לעטיפה שלך. כדי להתאפס, כדי למצוא כוחות לקחת אחריות על החיים שלי ולהתחיל לנהל אותם באהבה.