אני גאיוס קליגולה קיסר

קליגולה הלך אל הנזיר

ושאל אותו

״האם לכלב יש טבע קליגולה?״

השיב הנזיר

״כן״

קליגולה שאל מדוע

והנזיר ענה

״לדעת ובכל זאת לחטוא״

לדעת שכן זה

לא

ולא זה

כן

וכן זה

לא לא

לא

ולא זה

כן כן

כן

קליגולה נמדד

במרחק

בין הביצים

לחור

התחת

וקליגולה מאס במחשבה
זאת שחושבת את עצמה
למוות
גוררת את קליגולה אל תוך החרא
והוא אינו רוצה בכך
אז החליט
שלא לחשוב
על מאומה
כשהוא מחרבן אז הוא מחרבן
כשמאונן אז מאונן
כשמלקק
אז 
מלקק

קליגולה שב
כן קליגולה זה אני
שבתי לבלתי לשוב

שוב

ורק צרבת נשארה
צרבת צורבת
וכאב בגיד של כף היד

זו
שכותבת
ומאוננת
ובממלכת חראמוות אין חדש
החרא הינו חרא
והמוות הינו
מוות
ומה כבר יכולים להציע החיים
לקיסר שהשתגע

עכשיו אני כאן

מעתיק ומדביק
האם אתם צמאים למילים שלי
האם חיכיתם שאשוב
כנראה שלא
המילה הכתובה אינה יכולה להציע מאומה
מלבד
עצם היכתבותה

קליגולה 

אתה חתיכת אלטר אגו מזויין

אינך טוב לשום דבר

ובשנת צליבתו של הצלוב

הופעתי אני

קליגולה

כן זה אני

שכן אני האנטי-כרייסט

בכבודו ובעצמו

ואני משתין על מלכות השמיים

מלמעלה

כי ממלכתי שלי

הלא היא

ממלכת

חרא

שהינו

מוות

היא מעל

ואני קליגולה

מחרבן

על הלחי השנייה

וגם

על זו הראשונה

אומרים שקליגולה אינו יכול לאהוב

שרק חראמוות

בליבו

אך אינם יודעים את סודו

את סודי שלי

כן

קליגולה זה אני

רק את

אחותי האהובה

יודעת

ושביקשת את

'תזיין אותי בתחת'

ידעתי שתוכלי למלוך לצידי

בממלכת חראמוות

כי רק מהמקום ממנו יוצא

החרא

יכולה

לצמוח אהבה

קליגולה, כן זה אני,

קראתי אליי את שרטטי המפות המלכותיים

כי את ממלכת חראמוות

יש למפות

צפונה חרא

דרומה מוות

מערבה מוות

ומזרחה

חרא

ועוד חרא

וגם את הארכיבאים קראתי אליי

כי את ההיסטוריה של הממלכה

יש לתעד

למען הדורות הבאים

וכך, בארכיבי הממלכה

היו אוספים בכדים 

את החרא

של קליגולה,

כן זה אני

יום אחר יום

את פאר ההיסטוריה המחורבנת של ממלכתי

לדראון

עולם

החראמוות נחלק הוא

לשני חלקים

שווים

זה מהצד של החרא

וזה

מהצד של המוות

החרא מטבעו חרא

והמוות

הוא

פשוט

מוות

זוהי אם כן

הפואטיקה של

החראמוות שהינה

בין השאר

אם נרצה לתאר

את

צידה השני של המשוואה

פנים כעורים של אישה

כל כך כעורים

שגם מציצה

הגונה

תעדיף שלא

מן הכלום אל הכלום

ממלכת אין תכליות

עלי אדמות

ונותר רק לחגוג

את הכלומוות

כה אמר קליגולה

ולא יסף דבר

עד שהחליט

להוסיף

דבר

מכתב אל הסדומאים

אתם הסודומאים

שבחרתם שלא בדרכה

והפכתם שולחן

אני קליגולה

בז לכם בוז עמוק

ובשם הכוס הנשגב

שהוא הכוס הנתעב

שהוא הכוס הנתענשגב

אני מגנה אתכם

אתם אנשי ישימון אנאליה

הינכם אוייבי

אוייבי ממלכת חראמוות

שהיא ממלכת כוסמוות

ואתם נכלולים שכמותכם

חשבתם לעקוף את הכוס דרך התחת

ולזיין את אדיפוס בתחת

ולברוא לכם ממלכה משלכם הלא היא ממלכת תחתמוות

אבל את הכוס

לא ניתן לעקוף

כי הכוס

הוא הכל

והכל כלול בתוכו

התחת

וגם

הזרע

החרא

וגם

המוות

תחתזרעחראמוות

אז קליגולה, זה אני,

אספר לכם על אותו האיש שלא יכול היה לגמור

יום אחד ופשוט כך,

הנה מאומה לא יוצא

והוא משפשף איברו עד נמק

ועוד ועוד זרע באשכיו

אך ממאן לצאת

עד שממלא אותו

ולא ניתן

ואני אמרתי הביאו אליי

שנחזה בפלא זה

שחי הוא ואינו גומר כלל וכלל,

וציוויתי

פתחו אשכיו ונראה מה שם יש וכך עשו

והזרע החל מתפרץ ועולה על גדותיו וממלא ההיכל ואנשים מתבוססים בנוזל הסמיך לא להם וכך גם אני, זרע מכפות רגלי ועד לראשי ואינו מפסיק ועולה ועולה וכולנו עד ראשנו מתבוססים בזרע כולנו מזורענים מרגל עד ראש ואינו נפסק וממשיך וכל העיר כולה נזרעה היא ואז העולם כולו הופך מלא בזרע וגם את ממלכתי שלי הציף הזרע וכיסה על החרא בזרע והופך הכל

מחראמוות

לזרעמוות

ומחום

הופך

לבן
ממחראת עולם למשפכת עולם

ומה עוללתי אני קליגולה

עולם ומלואו

נמלא לבן חלבוני סמיך

והנה אמרו לי ישנה אחת

שפיה כגודלו של עולם שלם

הביאוה לכאן ציוויתי
והנה היא לפניי

לשירותך הוד מעלתו

בלעי הכל פוקד אני

והיא פותחת פיה ובולעת הכל

במו פיה שלה

והעולם כולו אינו כבר

זרעמוות

אלא

כלומוות