|
|
|
החראמוות נחלק הוא
לשני חלקים
שווים
זה מהצד של החרא
וזה
מהצד של המוות
החרא מטבעו חרא
והמוות
הוא
פשוט
מוות
זוהי אם כן
הפואטיקה של
החראמוות שהינה
בין השאר
אם נרצה לתאר
את
צידה השני של המשוואה
פנים כעורים של אישה
כל כך כעורים
שגם מציצה
הגונה
תעדיף שלא
מן הכלום אל הכלום
ממלכת אין תכליות
עלי אדמות
ונותר רק לחגוג
את הכלומוות
כה אמר קליגולה
ולא יסף דבר
עד שהחליט
להוסיף
דבר
מכתב אל הסדומאים
אתם הסודומאים
שבחרתם שלא בדרכה
והפכתם שולחן
אני קליגולה
בז לכם בוז עמוק
ובשם הכוס הנשגב
שהוא הכוס הנתעב
שהוא הכוס הנתענשגב
אני מגנה אתכם
אתם אנשי ישימון אנאליה
הינכם אוייבי
אוייבי ממלכת חראמוות
שהיא ממלכת כוסמוות
ואתם נכלולים שכמותכם
חשבתם לעקוף את הכוס דרך התחת
ולזיין את אדיפוס בתחת
ולברוא לכם ממלכה משלכם הלא היא ממלכת תחתמוות
אבל את הכוס
לא ניתן לעקוף
כי הכוס
הוא הכל
והכל כלול בתוכו
התחת
וגם
הזרע
החרא
וגם
המוות
תחתזרעחראמוות
אז קליגולה, זה אני,
אספר לכם על אותו האיש שלא יכול היה לגמור
יום אחד ופשוט כך,
הנה מאומה לא יוצא
והוא משפשף איברו עד נמק
ועוד ועוד זרע באשכיו
אך ממאן לצאת
עד שממלא אותו
ולא ניתן
ואני אמרתי הביאו אליי
שנחזה בפלא זה
שחי הוא ואינו גומר כלל וכלל,
וציוויתי
פתחו אשכיו ונראה מה שם יש וכך עשו
והזרע החל מתפרץ ועולה על גדותיו וממלא ההיכל ואנשים מתבוססים בנוזל הסמיך לא להם וכך גם אני, זרע מכפות רגלי ועד לראשי ואינו מפסיק ועולה ועולה וכולנו עד ראשנו מתבוססים בזרע כולנו מזורענים מרגל עד ראש ואינו נפסק וממשיך וכל העיר כולה נזרעה היא ואז העולם כולו הופך מלא בזרע וגם את ממלכתי שלי הציף הזרע וכיסה על החרא בזרע והופך הכל
מחראמוות
לזרעמוות
ומחום
הופך
לבן
ממחראת עולם למשפכת עולם
ומה עוללתי אני קליגולה
עולם ומלואו
נמלא לבן חלבוני סמיך
והנה אמרו לי ישנה אחת
שפיה כגודלו של עולם שלם
הביאוה לכאן ציוויתי
והנה היא לפניי
לשירותך הוד מעלתו
בלעי הכל פוקד אני
והיא פותחת פיה ובולעת הכל
במו פיה שלה
והעולם כולו אינו כבר
זרעמוות
אלא
כלומוות
אז קליגולה, זה אני,
אספר לכם על אותו האיש
שלא יכול היה לחרבן
יום אחד ופשוט כך, הנה מאומה לא יוצא
רק נכנס
ועוד ועוד חרא בבטנו
אך ממאן הוא לצאת
עד שחראמוות ממלא אותו ולא ניתן
ואני אמרתי הביאו אליי שנחזה בפלא
זה שחי הוא ואינו מחרבן כלל וכלל,
ואני ציוויתי פתחו את ביטנו ונראה מה שם יש
וכך עשו
והחרא החל מתפרץ מבטנו ועולה על גדותיו וממלא ההיכל וחראמוות בכל מקום ואנשים מתבוססים בחרא לא להם וכך גם אני, חרא מכפות רגלי ועד לראשי ואינו מפסיק ועולה ועולה וכולנו עד ראשנו מתבוססים בחרא כולנו מחורבנים מרגל עד ראש ואינו נפסק וממשיך וכל העיר כולה מלאה כולה חרא ואז
העולם כולו
הופך
לגוש אחד
של
חרא
ואני קליגולה
מה עוללתי
מלאתי כל העולם כולו בחרא
וחראמוות מושל בכל
ואולי אין זה נורא כל כך
כי מה היה בעולם
זה ברגע
שלפני
ועכשיו אני הוא קליגולה
קיסר ממלכת חראמוות שהיא העולם כולו
הראשון והאחרון
כי אחרי מותי לא תהיה תקומה
לממלכת החרא שהוא מוות.
ממעמקי החראמוות באתי
ולשם אני חוזר
אני הוא קליגולה
פטרונם של הזונות
ישבניהן מפוצענים
שדיהן נפולים
עת אחד עב בשר
נדחק מעליהן
הן נושאות עיניהן מעלה
הן נושאות אותן אליי
קליגולה הן כמו אומרות לי
בתוך ראשיהן הנפקניים
מה אלו החיים הללו זה אינו אלא חראמוות
אלו חיים שאינם ראויים לחיותם
ובעוד חושב אני על תשובה ראויה
הנה כבר מגיח הקליינט הבא
תתעורר קליגולה
זה הזמן להתעורר. ישנת מספיק.
טוק טוק קליגולה מי שם?
אם לא תכתוב תמות.
אתה מבין?
אין לך ברירה.
זה בחר אותך זה בחר בך
כל מה שנותר הוא לכתוב ואז לאונן לפני השינה.
לכתוב לא משנה מה
ממש כמו לאונן
לא משנה מה
גם אלף קופים בסוף יכתבו את המלט.
ואתה מה אתה
קוף
פקיד שהוא קוף
מנסח מכתבים שאין מאחוריהם כלום
אז נתחיל ובעצם אין כלום שרוצה להיכתב
שום דבר שראוי
לעזאזל
הייתה זו אחת ששאלה האם היית רוצה לחיות בתוך הכוס שלי
ואתה ידעת שזו השאלה הנכונה
להשאל
והופ היא איננה שם וכמה אתה רוצה שכל יום זה יהיה כך שאתה מול הכוס
והוא ורוד ויפה
(כי אם הוא לא ורוד הוא לא באמת כוס)
ושגברת כזו או אחרת תשאל אותך בדיוק את השאלה הזו
תודה לך גברת שאת שואלת
כן אני רוצה
אלו הם חיים הראויים לחיותם
כל חיים אחרים אינם ראויים
לחיותם
הן אני יציר דימיונך
ואתה יכול להרגני בעל עת שתחפוץ
ואולי הדבר ייסב לך עונג
להרוג קיסר
כמו מתנקשיי
שדקרו בי
ללא הרף
לאחר שירדתי ממושבי שמשחקי הגלדיאטורים הסתיימו
אבל אתה פחדן
נראה אותך
נראה אותך
הורג אותי
פחדן
שהרי אם תהרוג אותי
תצטרך להשאר רק עם עצמך
שלחתי את שליחיי
לארבעת כיווני הרוח
מצאו לי את הנערה היפה ביותר בכל רחבי האימפריה הרומית
פקדתי עליהם
והנה כעת היא מוטלת לרגליי
ועכשיו
תפרו את שפתי הכוס שלה
זו לזו
שאף אדם לא יוכל להנות מן היופי הזה
אף לא אני
קליגולה
קיסר
אני זוכר שהיה זה בזמן שששהיתי באי קפרי בחווילה של אבי המאמץ, טיבריוס,
שם בעל כורחי נאלצתי לקחת חלק בכל סטיותיו של האשמאי הזקן
המנוול היה קושר אותי באזיקים למקום מושבי
כי ידוע ידע שאם אהיה חופשי, מייד אזנק ובאיברי הזקור
אהרוס ביצר החיה הנערי שלי את הכואגרפיה המדוייקת של סטיותיו
וגם עלול אני לשסף איזה גרון שיקרה בדרכי,
דבר שיעכב את התזמון העדין עליו עמל כה רבות
כי תתפלאו לשמוע כי אשמאי זה, שפניו מתקלפות, היה אסתטיקן
בכל יום, בשעה היעודה, גדודים גדודים של נערים ונערות באו אל האולם הגדול
והוא סידר אותם, בסבלנות אין קץ, זוג זוג בכל אותן תנוחות מוזרות המופיעות בספריו
אותם היו מביאים לו הפרו קונסולים מן המזרח, אותם אסף באדיקות של ארכיבאי.
ולאחר שסיים לסדר את כולם, מקפיד שכל הזרגים יהיו זקורים למופת ,אולי ארבעים חמישים זוגות, נער ונערה, נער ונער
מחא הוא כף
וכל אותם שהיו שם, נערים ונערות, היו חייבים להתחיל לנוע לקצב מחיאות כף היד שלו
להכנס ולצאת, כל אחד אל ומהחור שיועד לו
עשרות זרגים שנכנסים לחורים שונים ומשונים בו זמנית
ומה היופי של הדבר, כך לפחות סבר אבי, במוחו המעוות,
שכל הנערים והנערות בתולים ובתולות היו, גילם לא עלה על 14
שערות הערווה רק החלו מצמחים,
והנה, בעקבותיה של קול מחיאת כף אחת
זעקות אימה נשמעו ברחבי האולם
פצפוץ של קרומים ברגע אחד בזמן
חורי תחת נפתחים ונפערים בפעם הראשונה
ואבי
מנצח על הכל
והזרג שלו מזדקר
וגם שלי
אני מודה באשמה
אך כבול באזיקיי ואיני יכול לעשות דבר
הו אבי היקר
לא יירחק היום ואקרב את מותך בעזרתה של כרית
ולא אזיקים ולא שלשלאות
ימנעו ממני להשיג את מבוקשי
כמו רומולוס ורמוס
כך גם קליגולה
גודל על ידי זאבה
ינק משדיה
במקום צעצועים עשויים מבד רך
שיחק בחוטים של תיל
נשרט שוב ושוב
אך לא לומד להזהר
ואימי גוססת מול עיניי
טיפות המורפיום מטפטפות
באיטיות
טיק טק
טיק טק
והנשימה נחלשת
ונחלשת
עד שמפסיקה
והנה עכשיו קליגולה
תשמח כי
ראית את המוות מול עינייך
ויכולת לו
אין ממה לפחד יותר כי המוות הוא
רק בדיחה לא מצחיקה של אלוהים
ואת אימך הרי
לא יכול היית
לאהוב
אולם עדיין
רעש המוות גורם לדמעות לזלוג
והרי אין ממה
כי דרך כל בשר
אבל בכל זאת
הרי גם לקיסרים מותר לבכות
בחדרי חדרים
מהכאב של חוט התיל שחותך בבשר
