לפני 12 שנים. 27 בנובמבר 2011 בשעה 0:38
תודה לאלוהי השיכר כי נתן לנו את השיכרֿ
שאיתו גם שהינך לבדך
בצר לך
הינך מאושר
הו קיסר אבי
אני עושה כל מה שלמדתני
אני הולך על חבל דק
אך יכול לו
מחלל בחליל
קורע ברגליי
אני מורח את השוקולד
היכן שמצויה החמאה
והריבה
הו ריבה יפה
האם תואילי להיות לי לאישה
ועל קופסת השוקולד
רשום
כי בריא השוקולד
ומזין
הו השקר
השקר
ושאחד עוצם את עיניו
הכל נרגע
כתכלית שאין לה תכלית