ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 19 ביוני 2004 בשעה 6:49

אני יותר מדי ביישנית. לא יודעת איך להפטר מהביישנות הזו. פעם חשבתי שיש בזה חן מסוים, אולי באמת יש, אבל גם החן הזה מוגבל, ואני כבר עברתי את הגבול.
יושבת ביום חמישי במועדון, ובמשך יותר מחצי שעה רוצה להגיד משהו למישהו ולא מסוגלת..מתביישת.
זה די מזעזע אותי.
והביישנות הזו מגיעה לשיאים מדהימים כאן, בעולם הזה.
בחיים הרגילים שלי אני אמנם קצת ביישנית, אבל מתפקדת היטב. וכאן? חצי מהזמן אני פשוט משותקת מרוב ביישנות.
אני לא רוצה להיות כזאת. ולו רק בגלל הייסורים שכרוכים בזה..אבל לא רק בגללם, אלא גם בגלל שהביישנות הזו משאירה אותי לבדי.

נבט{marlena} - Shyness is nice, and
Shyness can stop you
From doing all the things in life
You'd like to


So, if there's something you'd like to try
If there's something you'd like to try
ASK ME - I WON'T SAY "NO" - HOW COULD I ?
לפני 20 שנים
Leica​(נשלטת) - אם זה עוזר, אני באמת חושבת שיש בביישנות, ובך, חן.

אני גם נורא ביישנית, אבל מהיום שהגדרתי את עצמי כסאבית אני איכשהו זקופה יותר.

את יודעת שאפילו התביישתי להגיד לך שאני אוהבת את הבלוג שלך?
אני מתביישת לפרסם תגובות בפורומים כי זה מביך אותי לראות את הניק שלי.

לך יש בלוג מזוהה עם עצמך, לא תחת ניק פיקטיבי.
בעיני, את צריכה לראות מאיפה מגיע הכוח הזה, ובלי לוותר על הביישנות הטבעית שלך, לשלב אותו בעולם הלא-וירטואלי.
לפני 20 שנים
לארה - ביישנות מעידה על צניעות במובן מסויים. אם היא מפריעה לך, פשוט קחי את עצמך בידיים ותעבדי על זה.
אפילו לי, כדומית, יש קטעים איומים של ביישנות, בעיקר במועדון, שבו נראה כי כולם מכירים את כולם ואני לא מכירה כמעט אף אחד... אז פשוט משנסים מתניים וקדימה הפועל. :-) מתגברים.
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י