סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 27 ביוני 2004 בשעה 16:54

הייתי מסכימה ש Matt Johnson יהיה האדון שלי...
מאז שעברתי לדירה החדשה שלי אני שוקעת יותר ויותר לכל מיני עולמות שהמוזיקה ממלאת בהם תפקיד ענק. היו לי כמה ימים של אליזבת פרייזר והיום מאט ג'ונסון ממלא את הגוף שלי ברעידות קטנות של עונג.
וכל כך כיף לרקוד כאן בדירה הזאת.....
הוא שר לי עכשיו:
you'r the strangest feeling i ever had.
ואני שרה איתו.
אתמול היית אצלי בדירה. יצור בלונדיני שכמותך.
כשאני רואה אותך אני כל הזמן רוצה לסדר לך את השיער, ולנשק אותך וללטף את העור הבהיר העדין הזה שלך.
you'r the strangest feeling i ever had.
יש רגעים שבהם בא לי לצאת למרפסת ולהזמין את כל הרחוב לבוא לרקוד איתי כאן בסלון. מזל שזה רחוב קטנטן ולא עוברים בו כמעט אנשים. התיידדתי קצת עם אחת השכנות, אישה זקנה ותמהונית במקצת שצובעת את שיערה לבלונד בהיר, כמעט לבן, ומורחת צלליות כהות מעל עיניה. אולי אני אזמין אותה לבוא לרקוד איתי. אני חושבת שהיא תשמח.
הלב שלי עומד להתפקע.

@buba@​(נשלטת) - ואני היתי מסכימה שבן אפלק יהיה אדון שלי .
היתי עושה הכל בשבילו , למענו :-)

לפני 20 שנים
זיקית - אחחח..את בסדר את.. :)
}{
לפני 20 שנים
עוגיעוגי​(לא בעסק) - מצטערת אבל אם יש דום לבחירה אז רק דייב גאהן ואני חושבת שהזיקית תסכים איתי פה!
מזל טוב על הלב שמוצף אהבה, איזה כיף :-)
לפני 20 שנים
noga - אנחנו לא מכירות ואני בדרך כלל לא כותבת.....אבל, את בובה....באמת.....וסליחה "שגנבתי"....
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י