סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 6 באוגוסט 2005 בשעה 10:13

אוקיי, אז התחלתי להבין מה השתנה כאן.
עוד יותר תככים והשמצות וכיעור של כל מה שיכול להיות יפה. ומחסור עז באינטימיות.
והוא מככב כאן כהרגלו עם המילים היפות שלו.
ואני?
אני לא בעסק.
אם היה דבר אחד יפה בקהילה הזו זה הקו החם, ולהשמיץ אותו כפי שהושמץ. כלומר, איך אפשר להשמיץ משהו שהכוונה שלו היא רק, ואך ורק לטוב?
ואני לא בעסק.
אני אוהבת את הלורדפיין אבל אני לא בעסק.
לא בשום עסק.
ואם היה אפשר כמו בשמש נצחית בראש צלול לעשות מחיקה של מישהו מהזכרון, אין לי שום ספק מה הייתי עושה.

הסאדיסט​(שולט) - אז מה מייפל חביבתי גילית את פרצופה של הקהילה התומכת והאוהבת שמצוייה כאן
תהני איפה שאת בחרת להיות
ותהיי עצמך
ותמשיכי לכתוב כי אני לפעמיים מתחבר אלייך
לפני 19 שנים
קלייר​(נשלטת) - אני מסרבת להתייחס לגועל כאל פרצופה של הקהילה. אין קהילה שאין בה נקודות או כתמים ענקיים שחורים. אבל כל קהילה חייבת להיות מבוססת על איזה בסיס בריא ונכון של אנשים שטוב להיות בחברתם אחרת היא מתפוררת. והקהילה הזו מחזיקה יופי מעמד.
אל תישברי מייפל יקירה. אלה רק כמה פרטים שגורמים לנוף לדהות במקצת.
לפני 19 שנים
CaveM - מייפל אישה חמודה ותמימה
עכשיו קיבלת את השיעור הראשון של "הקהילה"
למחוק לא כדאי אחרת איך הייתי מכיר יצור יפה וחמוד כמוך אבל קצת לשמור תמיד צריך ומה שאמרים שיגידו השאלה הגדולה מה עושים


באהבה קייב
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י