לפני 19 שנים. 13 באוגוסט 2005 בשעה 10:09
חלמתי בלילה שאני נוסעת בהמון רכבות ובסוף מגיעה.
בימים האחרונים אני בוחרת בבדידות כמעט מוחלטת וזה טוב.
חושבת המון על מה שהיה וחוזרת אל עצמי.
לגמרי מרגישה איך הלבד הזה גורם לי לחזור אל עצמי. כמו חיילים שחוזרים הביתה אחרי המלחמה.
ואני קצת אחרי מלחמה שהתחילה מרגע שנכנסתי לכאן ואל כל העולם הזה.
העולם הזה ברובו הוא נטול אינטימיות לחלוטין. הוא מנוכר ומלא באגואיזם ועיוורון לאחר. בעיקר לאחרת.
הייתה תקופה ארוכה שבה חשבתי שמצאתי כאן אהבה ואינטימיות. אבל זו הייתה אשליה גדולה.
אז למה אני עוד כאן?
שאלה ממש מצוינת.
