סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 14 באוגוסט 2005 בשעה 19:51

לילה טוב.
השחרחר המנומנם שלך שוכב על השמיכה שלו ומביט אליך בעין חצי עצומה כמו אומר לך: נו, לכי כבר לישון מותק.
הסדין החדש עם הפרפרים המודפסים עליו כבר מתוח על המיטה.
הכלים בכיור רחוצים.
המזגן פועל בדיוק על הטמפרטורה הנכונה.
הספר החדש שאת קוראת מחכה לך במיטה, יחד עם הספר הלפני אחרון, למקרה שתתגעגעי.
את רחוצה ונקיה. מדיפה ריח של סבון.
השיער שלך נקי ומסורק. מריח מהשמפו שאת הכי אוהבת.
צחצחת שיניים.
שמת קרם על הפנים.
בת' גיבונס סיימה לשיר את השיר האחרון בדיסק.
הגיע הזמן ללכת לישון.
את אוהבת.
את שוב אוהבת.
וכל הגוף שלך מתגעגע.
לילה טוב.

en1 - נשמע טוב :)
(ביחוד עם בת' גיבונס ברקע..)
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י