סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 17 באוגוסט 2005 בשעה 15:44

חזרתי מחדר כושר.
אני מזיעה. הפנים שלי אדומים.
אני עושה שריר מול הראי כדי לראות מה קורה עם הגוף שלי.
לא הרבה קורה.
אבל אני מנסה...
כל כך מנסה.
אתמול פגשתי את ידידי ת.
לפני כמה ימים רבנו נורא.
אבל אתמול שוב אהבנו. לפחות כך אני מקווה.
אני מתכננת את ההתנתקות שלי.
חשבתי עליה חצי לילה.
על הודעת הפרידה, על המחיקה של הכלוב מהמועדפים שלי, על הריק שיבוא.
עוד לא. אבל עוד מעט.

OMEN{בובת זונה} - קצת חבל אם זה מה שאת מרגישה.....
לפני 19 שנים
דה סאד - הכותרת של הבלוג שלך,
סותרת את תוכן שירך,
לברוח,
להיתנתק, <מילה עם רייטינג בימים אלו>
מענישה רק את עצמך,
ושלא בצדק,
מקווה שתדעי לחכות,
וגם לזהות,
אדון רכוב,
על סוס לבן,
שיגיע במהרה,
במעט זמן,

אומרים שהגורל,
מזמן לנו, יום יום,
את כל האושר בעולם,
רק שאנו,
לא יודעים,
לזהותו,
כי אריזתו,
שונה משחשבנו,
שונה משציפינו,

ברכות ואהבה
סדי
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י