ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 17 באוגוסט 2005 בשעה 19:15

שמעתי עכשיו את אחד השירים שאני הכי אוהבת ופתאום הבנתי כמה הוא מתאים למה שאני מרגישה.
כאילו שסוזן וגה פגשה אותי, עשתה לי ראיון עומק וכתבה על זה שיר.
אז הנה הוא:

In liverpool
On sunday
No traffic
On the avenue
The light is pale and thin
Like you
No sound, down
In this part of town
Except for the boy in the belfry
He’s crazy, he’s throwing himself
Down from the top of the tower
Like a hunchback in heaven
He’s ringing the bells in the church
For the last half an hour
He sounds like he’s missing something
Or someone that he knows he can’t
Have now and if he isn’t
I certainly am

Homesick for a clock
That told the same time
Sometimes you made no sense to me
If you lie on the ground
In somebody’s arms
You’ll probably swallow some of their history

And the boy in the belfry
He’s crazy, he’s throwing himself
Down from the top of the tower
Like a hunchback in heaven
He’s ringing the bells in the church
For the last half an hour
He sounds like he’s missing something
Or someone that he knows he can’t
Have now and if he isn’t
I certainly am

OMEN{בובת זונה} - שיר נהדר!! גם אני מאוד אוהב אותו
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י