בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 21 שנים. יום שבת, 17 בספטמבר 2005 בשעה 10:20

חלמתי בלילה על ילדה רצה במורד מדרגות מוכרות.
זו הייתה שעת דמדומים, והעצים יצרו צללים מוזרים על הקירות.
ילדה רצה במורד מדרגות. היא עוצרת ומביטה ברקיע. רואה איך השמיים הופכים מכחול לשחור.
אני רוצה לצעוד ברחוב שמעליו חופה של עצים פורחים בסגול.
אני רוצה לצייר ציור בחול רטוב של חוף.
אני רוצה להגיד לאיש שרוכן מעלי ופני מצלים על פני:
"לילה טוב."

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י