ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 30 ביולי 2004 בשעה 15:18

מישהי פתחה לי בקלפי טארוט.
באתי אני, עם האסכולות המדעיות שלי וחוסר הפתיחות לכל דבר שמריח מרוחניות, ובכל זאת הקשבתי.
היא אמרה לי כל מיני דברים. חלק מהם נשמעו נורא נכונים.
אמרתילעצמי...טוב, יש לה אינטואיציות מאד טובות...לכן היא קוראת אותי ככה.
אחר כך היא שאלה אותי אם יש לי שאלות ספציפיות. שאלתי אותה אם הכלב שלי יבריא.
היא פתחה כמה קלפים. אמרה לי: "כן. הוא יצא מהמשבר הנוכחי, אבל זה יבוא וילך ואת תצטרכי להתחיל מתישהו להשלים עם הפרידה."
אחר כך היא אמרה, " יש לך אתו קשר מאד חזק," ואני התחלתי לבכות.
השחרחר המתוק שלי.....
אחר כך היא אמרה שהיא רוצה שוב לעשות לי פתיחה כללית.
היא פתחה את הקלפים ואמרה:
מתחיל לך קשר. זה יהיה קשר מאד עוצמתי. מפגש של שתי נשמות תאומות. זה יהיה מלא עוצמה. מאד קרוב.
ואז היא אמרה: אבל זה לא יהיה הקשר שאת רוצה שזה יהיה.
הלב הזה שלי... מה שלא יהיה, מגרש כדורגל, שדה פרחים, אגם נסתר, אולי ביצה. מה שבטוח זה שהוא מלא באהבה עד גדותיו. ועל זה אני שמחה.
ואתה בלונדיני שכמוך...שוב נתת לי משהו שאף איש לא נתן לי אף פעם.
הבלונדיני הסודי שלי.

star - אני שמחה שחזרת לכתוב
פשוט אוהבת את הכתיבה שלך
תהני מהחוויה ותשכחי כמה זה כואב
באהבה ... sta
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י