ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 1 באוגוסט 2004 בשעה 22:14

אני נפרדת...כמה דרמטי. נוסעת לגרמניה הרחוקה.
אבל אני אחזור..בסך הכל שלושה שבועות.
כהרגלי אני הופכת את זה לדרמה.
כל כך מאוחר עכשיו, ואני כל כך עייפה, תכף אצטרך לקום ולנסוע לשדה התעופה.
אני אשב במטוס וארגיש את סימני החגורה שלך על התחת שלי. אני אשב במטוס ואזכור את הנשיקות שלך. את הלשון שלך מתפתלת בתוך הפה שלי.
אני אשב במטוס ואשמח.
אתגעגע. לכאן. לאתר הזה שהפך להיות לי קצת בית.
ולכל מיני אנשים. דובים וזיקיות וזאבים. ואנשים עם בגדים שחורים.
ואז אני אחזור.
תשמרו על עצמכם אהובים שלי.

פלוס מינוס​(אחר) - גם את שימרי על עצמך
תחסרי לנו
לפני 20 שנים
Templer​(שולט) - סעי לשלום ושובי בשלום
לפני 20 שנים
זיקית - נשיקות, תהני הרבה, נחשוב עליך..
לפני 20 שנים
Aiko​(נשלטת){Jake} - אלה עומדים להיות שלושה שבועות ארוכים בלעדייך... חזרי אלינו בכוחות מחודשים.
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י