ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 28 באוקטובר 2005 בשעה 22:19

היה היום יום רע בהחלט.
מדהים כמה אני מצליחה לייסר את עצמי על דברים שאינם קשורים אלי כלל.
אני מרגישה כל כך אשמה מולך.
אני באמת לא מבינה. אבל האם מישהו מבין?
יש כאלה שיגידו שהם מבינים אבל אני לא בטוחה שמישהו מבין.
אין ספק שמלחמה זורעת הרס.

ועכשיו למשהו אחר לגמרי.
He is a fucking trauma
פשוט באנגלית זה נשמע יותר טוב.
הוא טראומה שאני לא מצליחה לעבד כהלכה.
צעדתי עכשיו הביתה מסרט רע ושוב חשבתי עליו.
אני חושבת עליו יותר מדי.
לפחות אני כבר לא עושה שום דבר פרקטי ומיותר. רק חושבת. וגם זה מיותר.
כי זה מכאיב.

יום רע. כבר אמרתי.
אני מקווה שתישן בשלווה. שנת לילה מתוקה עם חלומות לא מזיקים.
על מי אני עובדת. הלא נכנסת לי ללב.

electro-z - מייפל, אני מאחל לך רק ימים טובים
לפני 19 שנים
דה סאד - ככה זה יקרה,
יש יום טוב,
ויש יום רע,
זה לחיוב לרוב,

וחוזר חלילה,
מה לעשות ?
זה טבע הבריאה,
זו המהות,

קצת אחריות,

והאושר בפינה,

ברכות ואהבה



לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י