אני יודעת לחכות

לפעמים זה כל כך פשוט.
את זקוקה לחיוך של מישהו ואז את פשוט מבקשת ממנו לחייך אלייך.
והוא מחייך.
וזה עוזר.
איך אני יכולה להודות על ניסים קטנים בדמות נערה זהובת שיער ומלאת אהבה שהיא החברה הכי טובה שלי, ובדמות שחרחר עם זנב צוהל שהוא היצור הפרוותי שאני הכי אוהבת, ובדמות גבר שאני מתפעלת ממנו מרחוק ומדבר איתי בכנות ובדמות נערה נוספת, מבוישת ונועזת כאחד שהיא אני?
אני יכולה פשוט לומר תודה.
השחרחר ואני נלך לישון עכשיו.
כשהוא יחלום במיטה הקטנה שלו על מרדפים אחרי חתולים ג'ינג'ים ששכחו איך לרוץ, אני אחלום במיטה הגדולה שלי על ליטוף וחיבוק וחיוך.
או אולי על משהו אחר.