לפני 19 שנים. 3 בנובמבר 2005 בשעה 14:27
אני עייפה.
אני עובדת יותר מדי ואוכלת פחות מדי.
ואולי במקרה שלי אין פחות מדי.
לו רק הייתי יכולה להתקיים על מים וחיוך.
בבוקר, בהתקף של תאוות יופי, שזרתי בשיער שלי המון המון סיכות קטנות ועכשיו כשאני מסתכלת בראי מנצנצים אלי נצנוצים צבעוניים מתוך שערותיי.
אבל אני רק חושבת: "ייקח לי המון זמן להוציא אותן החוצה."
התקף תאוות היופי חלף ואת מקומו תפסה עייפות.
מחר בצהריים יגמר השבוע ואני אוכל להתחיל את סופו.
אני אנקה את הדירה שלי עד שיהיה נפלא להיות בה ואז אני אכניס לוידאו את סיפור הפרברים ואבכה ואשיר.
