סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.

מ.

לפני 19 שנים. 3 בנובמבר 2005 בשעה 19:00

מיואשת.
מרגישה בתוך תהום שחורה שאין בה אור
(אבל אפילו בתוך התהום מוצאת את עצמי תוהה אם תהום זה זכר או נקבה.)
אני שונאת את הרגעים האלה יותר מהכל.
כששום דבר לא מאיר. כשיש תחושה שלעולם לעולם לא יהיה שום דבר טוב.
כשאני לא מאמינה בעצמי.
כשאני מקנאה.
איזה חושך.
ואני לא יודעת לבקש עזרה.

פגועה - הלואי והייתי יודעת ליעץ לך. אבל יודעת רק להציע חיבוק.
לפני 19 שנים
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} - אין כל רע בלבקש עזרה.

בינתיים,
אם תרצי,
תקראי את השיר שכתבתי בבלוגי.
"מר מתוק":

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=14330&blog_id=12801
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י