סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 3 בנובמבר 2005 בשעה 21:31

יותר טוב.
ותודה לך על השיחה.
לדבר איתך משמח אותי. ואני תמיד מחייכת.
אפילו לשמוע את הקול שלך גורם לי לחיוך.
מחר אני אקום מוקדם ואסע לאוניברסיטה ואלמד קצת ואז אחזור הביתה והכל יהיה בסדר. ממש ממש בסדר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י