אני יודעת לחכות

ישבתי הערב עם חברה באחד מהברים האיניים בעיר.
לבשתי חולצה קצת שקופה ושתיתי קוסמופוליטן והרגשתי מאד נוצצת.
היא סיפרה לי על בעיות בהנקה ואני סיפרתי לה על התובנות החדשות שלי שקשורות לחברות ובדידות, וכמובן גם על הסמינר שלי בפסיכופתולוגיה איבחונית ועל המרצה המדהים שאני רוצה לעשות אצלו תזה.
אף אחד לא התחיל איתנו אבל זה רק בגלל ששידרנו מין מסר כזה של "אנחנו נורא עסוקות וחשובות, נא לא להפריע!"
והיה לי נורא טוב.
אחר כך חשבתי לעצמי שזה בכלל לא משנה איפה נשב ומה נשתה, ושפשוט טוב לי עם החברות שלי שאני אוהבת כל כך והרגשתי איך כל הנוצצות הקוסמופוליטנית שלי מתנפצת, אבל לא היה לי אכפת.
ועכשיו אני יושבת כאן בפיג'מה ורגליים יחפות, מרחרחת את שיערי כדי להיות בטוחה שלא דבק בו ריח של סיגריות וטובלת את הביסקוויט היחיד שאני מרשה לעצמי השבוע בכוס המשקה הלילי המנחם שלי- ארל גריי עם חלב והמון סוכרזית.
לילה טוב.