ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 12 בנובמבר 2005 בשעה 22:48

בעצרת לזכר יצחק רבין עמד לפני איש שהוא אבא.
הוא הניח את ידו על העורף של בנו שעמד לפניו.
כל כך הרבה אהבה התנקזה במגע היד על העורף עד שהתקשיתי לנשום.
קשה להסביר את זה ואולי בעצם קל.
ראיתי שם אהבה גדולה שגרמה לי להתרגש ולמצמץ בעיניים ולקנא.
אחר כך הוא הרים אותו כדי שהוא יראה טוב את קלינטון, ובדיוק אז הבת של קלינטון ליטפה לו את הזרוע.

אתה יודע הרי שחשבתי עליך. על העדינות והרכות שאני מגלה בך.

הייתי ילדה ומתישהו אני אהיה אם.
ואני אוהב את הילדים שלי כל כך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י