סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 11 בדצמבר 2005 בשעה 15:13

מתגעגעת אל האיש שאיתו אני מדברת בלילות.
לי אין עכשיו מילים יפות, מטאפורות או תחכומי משפטים.
פשוט מתגעגעת.
וחוששת. קצת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י