לפני 18 שנים. 1 בפברואר 2006 בשעה 17:14
אוי ואבוי אוי ואבוי.
אני פשוט עושה פה סרטים לכל מיני אנשים שחושובים שהתכוונתי אליהם.
אני שולחת צפירת הרגעה אל חלל האויר.
זו שהתכוונתי אליה כנראה יודעת היטב שזו היא ולא צריכה להתבוסס בשום ספקולציות.
ובכלל, מחר זה כבר יעבור לי.
אני מצטערת שיצאתי מגעילה.
ייסורי המצפון הורגים אותי.
אבל באמת...יש לי נסיבות מקלות.
אני עוברת גהנום קטן.