סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 22 שנים. יום ראשון, 7 בנובמבר 2004 בשעה 19:44

מייפל נראית שקטה, אבל היא סוערת מבפנים.
למייפל נדמה שהיא זקוקה למילים, עד שבא מישהו ומחבק אותה ואז היא יודעת שזה מה שהייתה צריכה.
מייפל ניזונה מאור שמש וחלב געגועים.
מייפל מאמינה שבחורף קורים רק דברים טובים.
מייפל אוהבת לשים את ראשה על ברכיו של מישהו ולהקשיב כשהוא קורא לה סיפורים.
מייפל אוהבת להיטרף על ידי דובים ואריות ונמרים.

רוב הזמן היא רוצה לצעוק, אבל הקול שלה שקט.
היא יודעת לאהוב.
היא יודעת לחכות.
מייפל לא ישנה בלילות, ואחר כך נרדמת בימים.

מייפל מקווה שאנשים יעצרו על ידה ויסתכלו לתוכה ויראו את מה שהיא לא יכולה להביע במילים.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י