בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 8 בדצמבר 2004 בשעה 17:39

אני שמחה היום.
על כלום.
ואולי על קצת.
ירדתי עוד קילו אחד.
אני יודעת, ככל שאקטן, כך אגדל.
ולגדול זה טוב. כנראה.
אז אני שמחה היום.
אני שמחה על כך שאני יודעת לאהוב כמו שאף אחד לא.
שמחה על כך שאני יכולה לשנות.
על כך שאני יכולה לשמוח.
אתה זוכר אותי?

CaveM - את גדולה ויפה גם ככה
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י