סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 14 בדצמבר 2004 בשעה 17:17

מייפל נבוכה כשמישהו מתקרב אליה
היא לא בטוחה מה צריך לעשות.
מייפל מחייכת חיוכים קטנים
ומקווה שאף אחד לא שם לב.
מייפל אוהבת שמחזיקים בידה.
שאצבעות זרות משולבות באצבעותיה.
מייפל אוהבת כשאצבעות זרות הופכות להיות מוכרות.
מייפל מפחדת מההרגשה
החמימה שמתפשטת לה בבטן
כשאצבעות שהיו קודם זרות
הופכות למגע שהיא מכירה.
ויותר מהכל היא מפחדת
שהוא יעלם.
כמו שבא.

מקמרפי​(אחר){ush ואושה} - מייפל חמודה :)
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י