סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 21 בינואר 2005 בשעה 11:10

ימים מוזרים עוברים עלי.
אולי זה הלחץ מהמבחנים. אולי זה משהו אחר.
מרגישה שאני כמעט מתפקעת מרוב רגשות שמטיילים לי בגוף. הלוך ושוב. הם מטיילים.
הלוואי והיית מחבק אותי עכשיו.
כל כך טוב לי בתוך החיבוק שלך. אני אוהבת ללטף את הפנים שלך, את הצוואר, את העורף. להניח את כפות הידיים שלי על הזרועות החזקות שלך. להרגיש את הכוח שלך ולדעת שהכוח הזה לא יפגע בי. רק יעטוף אותי, יחבק אותי, ילטף אותי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י