סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 20 בינואר 2005 בשעה 13:18

אתמול בבוקר אמרת לי שאני יכולה לבכות. שכדאי לי לבכות.
אמרת לי שלמישהי מחוברת כמוני, זה מסוכן להיות מנותקת.
האם באמת השתמשת במילה מסוכן? אולי המצאתי אותה עכשיו..
אז בכיתי אתמול בלילה.
זה באמת היה טוב. משחרר. כל מיני דברים היו צריכים לצאת ממני החוצה, וחלקם יצאו.
אמנם אף אחד לא שמע אותם, בעיקר לא המאזינים הרלבנטיים, אבל גיליתי שזה לא כל כך משנה.
בכיתי בשקט. אף אחד לא יכול היה לשמוע.
אני חושבת שאבכה עוד קצת היום. וזה לא אומר שרע לי. זה רק אומר שדברים הם מורכבים. בכל תמונה שמצטיירת מחיי יש גם שמחה וטוב, אבל גם רגשות מהקצה השני של המנעד. עצב. פחד.
וזה בסדר גמור.
היום אבכה עוד קצת.
אתה חבר טוב.

מייפל​(לא בעסק) - אני אנסה את העניין הזה של חיוך מאישה יפה :)
תודה מתוק
לפני 19 שנים
CaveM - כן לפעמים הבכי משחרר כעסיםוכל מיני דברים נוספים שאנו צריכים לשחרר
הכתף שלי תמיד פנויה בשבילך
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י