סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. יום שני, 7 באוגוסט 2006 בשעה 14:07

האמת היא שזה מפחיד.
המלחמה מפחידה והדומים המסוכנים מפחידים, אחד מהם במיוחד.
וזה בכלל מפחיד אותי שיש אנשים רעים בעולם.
החתולים שלו מפחדים מהשחרחר שלי ואני מפחדת להיות אישה כי לנשים קורים דברים איומים.
והנה במשפט אחד יצאה כל האמת שלי לאור.
אני מפחדת לא להצליח. אבל עוד יותר מפחדת להצליח.
ואני מפחדת מאנשים קרים ולא נחמדים ומבעל הבית הקודם שלי.
ומהעבודה שיש לי לעשות שאין לי מושג איך. ומזה שאולי יום אחד הוא יפסיק לאהוב אותי.
בינתיים התכרבלתי אליו בלילה וחלמתי שהמכונית שלי מתפרקת תוך כדי נסיעה.
נזכרתי היום בשקרן ההוא שפגשתי כאן ששיקר לי כל כך הרבה.
היום אני יודעת. קוראים לזה "הפרעת אישיות אנטי סוציאלית"
גם זה מפחיד.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י