אני יודעת לחכות

ביליתי את היום בחיפה שרק לפני כמה ימים עוד הייתה מופגזת.
אני אוהבת את חיפה. היו לי שם רגעים של אהבה ואושר שאני נוצרת.
נסעתי חזרה ברכבת כשהיום מתחלף בערב והאור כחול ומתכהה.
אני אוהבת לחלוף על פני נמל.
מנופים ואוניות.
אם אני משתדלת מאד אני יכולה להרגיש את תנודתם של המים, את כובדם, את הקרירות שלהם לעת ערב.
כשאני עוברת ליד נמל אני נזכרת בנמל של המבורג שאף פעם לא הייתי בו אבל סיפר לי עליו זיגפריד לנץ את אחד הסיפורים הכי עדינים ועצובים שקראתי.
כשאני עוברת ליד נמל אני נזכרת שתמיד אני יכולה להפליג.
מתי שארצה.
זהו חופש.