סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 18 באוגוסט 2006 בשעה 9:31

אני לא יודעת איך להתגבר על שנאה וקנאה.
שני רגשות שגורמים כל כך הרבה סבל למי שמרגיש אותם.
אולי הדרך הנכונה היא להתמקד בי- ללמוד לאהוב ולהעריך את עצמי יותר, ואז מושאי הקנאה והשנאה פשוט לא יזיזו לי יותר.
אבל אני עוד לא יודעת בדיוק איך עושים את זה.
למרות שיש שיפור ניכר.
אבל עוד לא מספיק.

גוני​(לא בעסק) - אשמח לשמוע ברגע שתמצאי את הדרך.

סופ"ש רגוע
לפני 18 שנים
פייה{O} - נראה לי שזה כרוך בלהפנים שהאושר והשלווה שלך תלויים בך ולא בשום גורם חיצוני.
איך עושים את זה זה כבר סיפור אחר...
לא יודעת אם דברים כאלו מדברים אליך, אבל בשבילי לפחות קורס ויפאסאנה נתן טעימה מזה. לפחות ידיעה שזה קיים ואפשרי.
לפני 18 שנים
טמונה במסגרת - אולי הדרך היא לחלק, סכמטית, את העולם ותוכנו
לרע וטוב.
מה שטוב, שעושה לנו ולאחרים טוב, אנחנו רוצים לקדם, לפעול למענו
ומה שרע, שעושה לנו ולאחרים רע, להרחיק.

ואז -
כמו שאני רואה את זה, שנאה זה רע - למחוק.
פשוט לשים בקופסט ולזרוק (זה לא ממש פשוט, אבל זה גם ענין של פרשנות, אז אני מאמינה שאם את בוחרת כך - זה אפשרי).
קנאה זה כבר טיפה אחרת, לטעמי.
קנאה היא ייצר שיש לו כמה פנים...
אפשר להשתמש בקנאה בצורה בונה - להעצים את עצמך בלי קשר למושא קנאתך, תוך שימוש במה שהוא מעלה אצלך...


אולי זה קשור ואולי לא....
אם זה לא נראה לך, פשוט תזרקי את זה...
זה מה שעלה לי למקרא שורותייך.

ושוב - מה שיפה זו הפתיחות שלך והאומץ והיופי שבהתמודדות.
לפני 18 שנים
King of Hearts - יקירה,
אין לי עיצה עבורך, גם לא פטנט לתת לך.
אני קורא אותך כבר חודשים רבים רבים,
ואת יודעת את הדרך שלך.
פעם הכרתי זקנה אחת שאמרה לי : "ניצחונות יש לחגוג"
והיא התכוונה שיש לחגוג את הנצחונות שלנו, לא פחות מלהתעמק בכשלים. היא אמרה שחבל שאנחנו שוכחים לחגוג גם את הנצחונות שלנו.
כן, יש שיפור ניכר :)
היפ היפ הוריייי, לחיים אישה יפה, יפה הניצחון שלך :)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י