סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 20 באוגוסט 2006 בשעה 9:31

הרבה שדים יצאו בסוף השבוע הזה מתוך אותו מקום עלום שבו מתחבאים השדים כשלא מזמינים אותם החוצה.
אפשר לומר שעברתי את זה בשלום.
התקפת בכי היסטרית אחת בשישי ואחת בשבת זה עוד בסדר.
הוא, שהואיל בטובו להוציא את השדים ממקום רבצם, גם כן שרד בהצלחה.
אבל היה לנו קשה.
ולפעמים אני חושבת שאולי אני משקרת לעצמי ולכל העולם ואני בעצם המצאתי את השדים האלה.
בכל מקרה, גם בשביל להמציא שדים כאלה אני צריכה להיות פגועה למדי, כך שבסופו של דבר אני יכולה להיות רגועה.
אני לא אשמה.
הוא אומר שאני צריכה לקחת אחריות.
זה כזה משפט של גבר.
אבל הרבה פעמים זה נכון.
אני מנסה.
ואני אנסה אפילו יותר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י