אני יודעת לחכות

אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי את הסרט הזה.
זה היה בקולנוע לב והלכתי עם אורן שהיה אז חבר שלי ובדרך פגשנו מישהי שהכרתי ממש קצת והיא באה איתנו לסרט. וכן, זה היה יום ההולדת שלי.
ולא הייתה מתנת יום הולדת יותר יפה שיכולתי לקבל מהסרט הזה.
הוא הרטיט לי את הלב ביופי ובכנות שלו.
הם היו כל כך יפים שניהם, ותמימים, וגם בי היה תום ויופי שבזכותם הרגשתי שזה הסרט הכי יפה שראיתי אי פעם והלב שלי התרחב והתכווץ והשירים שהיו שם הזדמרו לי בתוך הפה בלי קול.
והתרגשתי.
עכשיו מראים אותו כל הזמן בטלביזיה. יצא לי לראות עכשיו את רבע השעה האחרונה שלו. וכמו תמיד בכיתי.
מרוב יופי ותום וטוהר וטוב.