ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 11 במרץ 2005 בשעה 7:28

I think last night you were driving circles around me

אני חושבת שהיית כאן אתמול בלילה. כשעצמתי את העיניים ראיתי אותך לצדי.

אני רוח רפאים. אני זיכרון.
אני נופלת מההר הכי גבוה אל הרצפה של הסלון שלי.
לאיש אחד שאני מכירה אין יותר בית. רציתי להזמין אותו לגור כאן. תכננתי כבר איך הוא ישן על הספה בסלון ואיך בימים שבהם אני עובדת עד הערב הוא יטייל עם השחרחר שלי.
אני לא כל כך יודעת מה יהיה איתי.

הולכת לכתוב עכשיו מכתב שהייתי צריכה לכתוב כבר לפני שנה.
מכתב שחיכה שנה שלמה, והידיים שלי רועדות רק מהמחשבה על כתיבתו.
אחר כך אני אלך לדואר ואגיד לפקידה: "אני צריכה בולים לגרמניה בבקשה."
ואני אדביק את הבולים על המעטפה ואז היא תעשה את דרכה כל הדרך לגרמניה.
יש מילה אחת שתהיה חייבת להיות כתובה במכתב הזה.
סליחה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י