לפני 19 שנים. 20 במרץ 2005 בשעה 9:46
לא זוכרת מתי בשנה האחרונה הרגשתי כל כך רע כמו עכשיו.
אני יודעת לחכות
כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
זרה מוכרת
-
קראתי את הפוסטים האחרונים שלך
ועלתה לי אמירה ששמעתי לא מזמן.
כל אחד מאיתנו בעולם נולד עם כמות מילים מסויימת אותן עליו לאמר.
יש תקופות שבהן עליו פשוט.. לשתוק.
להיות / לחיות עם האמת שלו - בשקט שלו.
אז אם זה אכן כך...
אולי זה הזמן שלך פשוט להיות בשקט הזה שלך.
ואולי...
אולי זה פשוט הזמן שלך לדעת ולקבל - חיבוק.
שולחת לך אחד כזה
אמפאטי, איכפתי, ומחבב.
זרונת
ועלתה לי אמירה ששמעתי לא מזמן.
כל אחד מאיתנו בעולם נולד עם כמות מילים מסויימת אותן עליו לאמר.
יש תקופות שבהן עליו פשוט.. לשתוק.
להיות / לחיות עם האמת שלו - בשקט שלו.
אז אם זה אכן כך...
אולי זה הזמן שלך פשוט להיות בשקט הזה שלך.
ואולי...
אולי זה פשוט הזמן שלך לדעת ולקבל - חיבוק.
שולחת לך אחד כזה
אמפאטי, איכפתי, ומחבב.
זרונת
לפני 19 שנים