ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 18 במרץ 2005 בשעה 15:01

לא תיארתי לעצמי שאם אני אכריז על עצמי כעל נאלמת אני אהפוך באמת לאילמת.
אבל הנה זה קורה.
כואב לי הגרון כל כך וכל פעם שאני מנסה להוציא איזה קול יוצא לי במקום זה קרקור מוזר וצורמני.
אבל יש לי יותר מדי תוכניות לסוף השבוע הזה מכדי שאני אהיה חולה פתאום.
סוף השבוע הזה הולך להתחיל תכף בארוחת ערב עם שני ג'ינג'ים. אני לא מפספסת את זה בשום אופן. שני ג'ינג'ים אמיתיים, עם נמשים ונפש ענקית.
אוי אני מרגישה כל כך רע. כל הגוף שלי כואב כאילו סוס דרך עלי.
אולי באמת סוס דרך עלי בלילה כשישנתי בלי שהתעוררתי.
כנראה שזה מה שקרה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י