סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 24 במרץ 2005 בשעה 9:24

יש לי יום חופש.
הכלים מארוחת הערב של אתמול עוד עומדים ליד הכיור מחכים שאשטוף אותם.
לא רוצה.
משלוח המנות האימתני שקיבלתי עומד לידם. החלטתי לתת אותו לאחד ההומלסים שגרים בגן הציבורי שליד ביתי. רק הצעצוע שבתוך ביצת הקינדר קורץ לי. אולי ההומלס יסכים לתת לי אותו.
כל כך הרבה זמן לא היה לי חופש, עד שאני לא ממש יודעת מה אפשר לעשות ביום חופש.
בתור התחלה אני אלך למס הכנסה. זה נראה לי עיסוק מצוין לחופש.
אני עייפה.
אולי פשוט אשן כל היום.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י