סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 29 במרץ 2005 בשעה 23:53

מאוחר בלילה ואני לא מצליחה לישון.
לפני חצי שעה חזרתי מחיפה. לא האמנתי שאצליח לנהוג את כל הדרך, נרדמתי על ההגה בלי הפסקה, ועכשיו כשהגעתי ואני יכולה סוף סוף להניח את הראש על הכרית ולהתכרבל בתוך השמיכה אני לא מסוגלת.
היה לי יום מאושר. אינטנסיבי ועמוס ומאושר. וכל הערב ישבתי עם קבוצה של נשים שנאבקות בערך באותם שדים שבהם אני נאבקת. וזה היה טוב ומחזק.
אבל עכשיו אני לבד בבית ולבד עם השדים האלה ומפחדת לעצום את העיניים.
אתה אומר שאני אישה חזקה. זה נכון, אני באמת כזו.
ואני יודעת שאתה לא תיתן לשום דבר רע לקרות לי. יודעת שתשמור עלי.
עם הידיעה הזו אני צריכה לנסות לישון.
לילה טוב.

זיקית מייפל - בבקשה אל תנהגי כל כך עייפה. בבקשה.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י