סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 14 באפריל 2005 בשעה 4:15

קמתי וחייבת להגיד לעולם בוקר טוב מחויך כי למרות שישנתי רק שלוש שעות ואני לא יודעת מי אני מרוב עייפות ומצפה לי יום קורע, למרות כל זה, היה לי כל כך טוב איתך אתמול ואני שרופה עליך כפרות מהמם שלי.
חברות שלי אומרות לי שאני צריכה לשחק אותה קשה להשגה.
אני רוצה לראות אותן משחקות אותה קשות להשגה כשאתה בסביבה 😄
אני לא יכולה שלא להיות אותנטית. אני לא יכולה שלא להראות את הרגשות שלי.
מה הטעם בלזייף רגשות. מה הטעם בלזייף בכלל.
וגם אם יש טעם, אני לא מסוגלת.

אז שיהיה בוקר טוב.
בוקר מחייך ואביבי שבו יכול לקרות ממש הכל.

asking​(אחר) - "בוקר טוב מחויך... למרות שישנתי רק שלוש שעות".
אלו הבקרים הכי טובים.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י